אחרית הימים והנבואות
יום שבת, 5 ביוני 2010
יום שלישי, 1 ביוני 2010
יום חמישי, 27 במאי 2010
ברי ושמא ברי עדיף
האם אנחנו מוכנים לתקיפה באירן?
האם באמת אנחנו יכולים לעמוד בתוצאות של אותה תקיפה?
אלו הם שאלות המוכרחות להישאל אצל אנשי הממשלה וראשי צה''ל
האוירה ברחוב שהתשובות לשאלות הם כן אנחנו מוכנים
אז אני מציע לכל אותם שחושבים שמדינת ישראל מסוגלת לעמוד בלחצים שיתהוו בעולם כולו
נא להתבונן בסרטון הבא
לפי הסוף של הסרטון מליוני מוסלמים רק מחכים שישראל תתקוף באירן כדי להשליט טרור רצחני בעולם כולו ,כאשר טרור מסוג כזה יכה במדינות העולם , הלחץ כלפי ישראל יגבר בהחלט, ואז נראה באמת את עורם האמיתי ובדיוק מה הם חושבים עלינו ואז נראה את השנאה היוקדת.
גם ארה''ב שכרגע מתיימרת כאילו לכאורה להיות ידידנו לא יוכלו לעמוד בפני הפיגועים והפרוגרומים שהמוסלמים ברחבי ארה''ב יהפכו את החיים מאוד קשים,
מאידך חייבת להישאל שאלה אחרת
האם אנו יכולים מבחינת בטחון המדינה להמשיך לתת להמן הזה להתרחב ולהגיע למצב שתהיה אירן גרעינית הרי זהו אסון אמיתי,
מאידך ללא רשות של האח הגדול ארה''ב ישראל לא תוכל לתקוף את אירן,
ממקורות מוסמכים בצה''ל בדרגים רמים ידוע לי שישנה בקשה כזו מארה''ב
כבר למעלה מחצי שנה, והאישור טרם ניתן
היום הודיעו שמטוסי חיל האויר ביצעו טיסות אימון ליעדים רחוקים ביוון
האם זה קשור לתקיפה באירן?
ישנם כמה אפשרויות ואין לפסול על הסף שצה''ל אכן מתכונן לאירוע הגדול הזה
שלדעתי אם אכן יקרה ישנה את מצב מדינת ישראל מן הקצה אל הקצה,
כאשר מתבוננים בעין שאינה תורנית באירועים מסוג זה התחושה והשכל אומר אכן כן בואו נתקוף ונראה להם מה זה.
הגיע הזמן להשתיק את האחמדינג'אד הזה סוף סוף
הרי הוא לא מפסיק באיומים חוזרים ונשנים ובהשמצות ללא הרף
היום הוא שלח מכתב לנסראללה בו הוא מברך אותו על שהצליח להבריח את הציונים ממדינתו וכו'.
לפי עניות דעתי תקיפה באירן תהיה טעות קשה ומרה ולמה,
אותו אחמאדינג'ד הוא כלב נובח שאינו נושך עם כל הרעש והצלצולים
שהוא עושה ברחבי העולם הוא לא מסוגל לעשות ככל העולה על רוחו
גם הוא יודע היטב היטב שפגיעה גרעינית בישראל תניב תוצאות קשות על עמו
והעולם לא ישתוק ולא יחריש
אז מה שיש לנו זה ברי ושמא וברי עדיף
ברי
שאם נתקוף באירן תהיה תסיסה מוסלמית בכל העולם אשר תפגע מאוד במדינת ישראל
שמא
אולי הוא יתקוף
מה דעתכם?
האם באמת אנחנו יכולים לעמוד בתוצאות של אותה תקיפה?
אלו הם שאלות המוכרחות להישאל אצל אנשי הממשלה וראשי צה''ל
האוירה ברחוב שהתשובות לשאלות הם כן אנחנו מוכנים
אז אני מציע לכל אותם שחושבים שמדינת ישראל מסוגלת לעמוד בלחצים שיתהוו בעולם כולו
נא להתבונן בסרטון הבא
לפי הסוף של הסרטון מליוני מוסלמים רק מחכים שישראל תתקוף באירן כדי להשליט טרור רצחני בעולם כולו ,כאשר טרור מסוג כזה יכה במדינות העולם , הלחץ כלפי ישראל יגבר בהחלט, ואז נראה באמת את עורם האמיתי ובדיוק מה הם חושבים עלינו ואז נראה את השנאה היוקדת.
גם ארה''ב שכרגע מתיימרת כאילו לכאורה להיות ידידנו לא יוכלו לעמוד בפני הפיגועים והפרוגרומים שהמוסלמים ברחבי ארה''ב יהפכו את החיים מאוד קשים,
מאידך חייבת להישאל שאלה אחרת
האם אנו יכולים מבחינת בטחון המדינה להמשיך לתת להמן הזה להתרחב ולהגיע למצב שתהיה אירן גרעינית הרי זהו אסון אמיתי,
מאידך ללא רשות של האח הגדול ארה''ב ישראל לא תוכל לתקוף את אירן,
ממקורות מוסמכים בצה''ל בדרגים רמים ידוע לי שישנה בקשה כזו מארה''ב
כבר למעלה מחצי שנה, והאישור טרם ניתן
היום הודיעו שמטוסי חיל האויר ביצעו טיסות אימון ליעדים רחוקים ביוון
האם זה קשור לתקיפה באירן?
ישנם כמה אפשרויות ואין לפסול על הסף שצה''ל אכן מתכונן לאירוע הגדול הזה
שלדעתי אם אכן יקרה ישנה את מצב מדינת ישראל מן הקצה אל הקצה,
כאשר מתבוננים בעין שאינה תורנית באירועים מסוג זה התחושה והשכל אומר אכן כן בואו נתקוף ונראה להם מה זה.
הגיע הזמן להשתיק את האחמדינג'אד הזה סוף סוף
הרי הוא לא מפסיק באיומים חוזרים ונשנים ובהשמצות ללא הרף
היום הוא שלח מכתב לנסראללה בו הוא מברך אותו על שהצליח להבריח את הציונים ממדינתו וכו'.
לפי עניות דעתי תקיפה באירן תהיה טעות קשה ומרה ולמה,
אותו אחמאדינג'ד הוא כלב נובח שאינו נושך עם כל הרעש והצלצולים
שהוא עושה ברחבי העולם הוא לא מסוגל לעשות ככל העולה על רוחו
גם הוא יודע היטב היטב שפגיעה גרעינית בישראל תניב תוצאות קשות על עמו
והעולם לא ישתוק ולא יחריש
אז מה שיש לנו זה ברי ושמא וברי עדיף
ברי
שאם נתקוף באירן תהיה תסיסה מוסלמית בכל העולם אשר תפגע מאוד במדינת ישראל
שמא
אולי הוא יתקוף
מה דעתכם?
יום שלישי, 25 במאי 2010
יום ראשון, 23 במאי 2010
יום חמישי, 20 במאי 2010
מהיכן הגיעו הערב רב לישראל ?
שזמן הבירור הגיע, ובירור זה הוא הכרחי חיוני ובלתי נמנע.
גם מתנגדי הבירור לא יוכלו לו, כי המציאות תזעק והמעשים הם שיקבעו
בעולם המעשים לעיני כל, ולא נוכל עוד להתעלם, כי מאת ה' היא:...
כי שעת בירור היא מאת ה' אדון כל, והוא נותן להם רשות להתאכזר ר"ל על
מנת לחשוף כל נפש ונפש אי זו לה' אלוקינו ואי זו לנבוכדנצר וחבריו {ספרא
קדושים ט}, מי לה' אלי ומי לבעל {שמות לב כו, מלכים א יח מ}, זה לכאן
וזה לכאן, וטהר כרם ישראל מקוצים זרים ע"י ה' אדון הנשמות ותורתו:...
הוא דבר השולחן ערוך הקדוש באבן העזר (סימן ב סעיף ב) המעתיק את
לשון הטור {אה"ע סי"ב סעי'ב} מיסודו של רבנו הרמב"ם בהלכות איסורי
ביאה (פרק יט הלכה יז):
"...אם ראית ב' משפחות שמתגרות זו בזו תמיד {או ב' בני אדם שמתגרים
זה בזה}, או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או ראית איש
שהוא מרבה מריבה על הכל ועז פנים ביותר – חוששין להם, וראוי להתרחק
מהם, שאלו סימני פסלות וגו'. וכן מי שיש בו עזות פנים, ואכזריות, ושונא
את הבריות, ואינו גומל להם חסד – חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא",
והלכה היא, ומפורשת היא, המורה לנו לא רק ממי להתרחק, ועם מי אסור
להתחתן, ולא רק מי הוא פסול לבוא בקרב ישראל בכל מקום – אלא גם מה הם סימני גויות שבו (עפ"י הלכה פסוקה), ונקרא עפ"י זה בשו"ע היום בשם
גבעוני, אשר הוא כינוי לעם נכרי אכזרי שנכנס במרמה בקרב ישראל בימי
יהושע בן נון עד בירורו וסילוקו מקרב עם קודש בזמן דוד המלך רגל רביעי
למרכבה ע"ה זיע"א:
ולשון הגר"א הק' זיע"א בביאורי הגר"א שם {שו"ע אבה"ע סי"ב סעי"ב}:
"ושונא את הבריות – פ"ד די"ט הני מערב רב כו' כל המרחם כו'". ומכאן ברור הוא דעת הגר"א מי הם הגבעונים ומה כוונת השו"ע בלשונו "שמא גבעוני הוא", וביאורו: "הני מערב רב":... והנה פועלים אנו למען הבירור ולא בשביל הטשטוש, רוצים וחפצים בבירור
ושונאים את הטשטוש המהרס. כי מי שנגד הבירור מסייע לשלטון אנשי
התוהו הבלבול והטשטוש. וכפי שיש הפרש בין עולם התוהו לבין עולם
התיקון – כך יש הפרש בין זרע הנחש לבין זרע האדם, בין זרע קין לזרע הבל
ושת, בין זרע עשו וישמעאל ועמלק וע"ר לזרע יעקב, בין קליפה לפרי, בין
נפשות הערב רב לבין נשמות ישראל:...
והיא כוונתו של הנביא {ישעיה מט יז}: "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו".
והכוונה: שאותם המהרסים והמחריבים, ערב רב וערב זעיר, אשר "ממך",
מתוך ישראל פנימה – "יצאו" החוצה ויפלטו מישראל. וכלשון הרד"ק שם:
"מהרסייך ומחריבייך - והם הפושעים יצאו ממך שיכלו, שלא יהיה בך עודרשע ופושע, כי הם היו סיבת סיבת ההריסה והחורבן", ע"כ:...
על כך כבר לימדנו בהוראה ברורה יעקב אבינו ע"ה בתפילה מפורשת
לאלוקיו {בראשית לב יב}: "בראשית פרק לב ''הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:''והקדים בחינת "אחי" לבחינת "עשו" ביראתו ובתפילתו, להורות כי
אותו "אחי", הוא הנכרי ונפש הגוי הפנימי שנתערב במשפחת ישראל –
מסוכן הוא יותר מאותו "עשו" האויב החיצוני. כי כאשר מופיע כ"אח"
קרוב מבפנים מקרב אחיך בעם, הוא קשה ומסוכן ללא שיעור מאשר גילויוכ"עשו" ואויב חיצוני וזר מאומות העולם. ואדרבא, "אח" זה מתנכר ואויב
ושונא יותר מכל "עשו" וגוי החיצוני, וע"כ יש להתיירא ולהיזהר מפניו
יותר, כיעקב אע"ה שמקדים את בחינת אחיו לבחינת עשו בתפילתו...
"ויביאּו אֹתֹו אל משה"– יש להביא כל מקרה כזה בפני זקני ישראל
ראשי פוסקי הדור ומנהיגיו כמשה ובית דינו לדון בו, ולא לדון יחידי כל
איש לעצמו [ובימינו נראה שעדיין לא הגענו למצב שבו ראשי ופוסקי
הדור בבחינת "משה ובית דינו", יקחו על עצמם לדון ולפסוק בנושא קשה
זה, וכנראה שמלך המשיח הוא יהיה זה שיעשה את הבירור הסופי.
ובכל זאת חשוב מאד שנלמד את הנושא ונזהר מערמומיותם ואכזריותם
של מי שמתגלים אצלם איפיונים של הע"ר, כפי המובא בהסכמה וכפי
שיתברר עוד בהמשך הספר, כדי שלא נשתף עמם פעולה וכדי שנברר את
דעת התורה בנושא חשוב זה, והבירור במחשבה מכין את הקרקע לבירור
במציאות -
ומאחר שעם ישראל טוב ורק הראש היום רע וחולה, יש להבהיר כי רוב
העם בציון – הם לא ערב רב, [.........] [ואילו לגבי הערב רב] הנה סדר
כמויותיהם כפי חז"ל הנ"ל אשר מסדרים ג' דרגות בנפשות הע"ר:
א. "ערב רב" – הם [חלק מ]המנהיגים שבדור, "ּכשלשת אלפי איש" {שמות לב} אשר שורשם רע, נפשות מעולם התוהו והשבירה... ומתגלגלים בתוך ישראל מאז הכניסם וגיירם משה רבנו ע"ה לישראל ביציאת מצרים וביתר שאת בדורות האחרונים, ומתנשאים לשלוט עליהם וגונבים שם ישראל בין האומות {כבוד הרב כתב שרוב ה"מנהיגים" הם מהערב-רב, אך מכיוון שיש שינויים במשך הזמן בין חברי ההנהגה [אם כי אין שינוי בכיוון הכללי המוטעה והמסוכן אליו מובילה ההנהגה מכיוון שמי ששולט באמת במדינה הן האליטות - ראה בספר את המשל של משה פייגלין - עמ' 551-351], מכל מקום מכיוון שאני חושש שהקורא עלול ליחס את המושג ע"ר גם ליהודים משורש טוב, לכן כתבתי 'חלק מהמנהיגים', ובודאי גם לנפשות הערב-רב תהיה המתקה, אלא שהיא תבוא אחרי הכנעתם והבדלתם והיא לא תעשה ע"י תשובה
ב. "ערב זעיר" – הם הפקידים של הערב רב, והם כשלוש מאות אלף מן העם
(במקום אחר כתבתי את שאמר לי כבוד הרב שמדובר על הערכה של עשרותעד מאות אלפים) שורשם מעורב טוב ורע ויכולים לעשות תשובה מאהבה
ויסורים כי ניצוץ אחד טוב שלהם ניתן לתקן ע"י צדיקים האמתיים:
ג. "אחינו שהחמיצו" – הם העם הפשוט שנגרר ונדבק ונשלט ע"י ערב
רב באמצעות דיכוי הפקידות של ערב זעיר, והם כשמונים אחוז מהדור,
ויכולים לתקן כל נר"ן שלהם ע"י שיתנתקו מהנהגת ע"ר וע"ז וידבקו
בחכמי התורה האמתיים בצדיקי אמת ויעשו תשובה
(ישנה הבחנה נוספת [אפשר לומר הבחנה רביעית] והיא כאשר הזוהר
והצדיקים משתמשים במושג ערב רב במובן המושאל, כלומר כל רצון,
מחשבה, דיבור או מעשה שאינם נקיים לשם שמים ויש בהם פניה ונגיעה
אישית ולא רק לכבודו של הקב"ה יש בכך בחינה מהמהות של ה'ערב-רב'
וכן כותב האדמו"ר הזקן 'בעל התניא קדישא' (אגרת הקודש, פרק יא')
ואלו דבריו:
"וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה יש
מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה
הזאת היא בכל עת ורגע שמתהווים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית'
המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו
מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים
מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא
מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה"ב, רק מפני שאינו
מושג לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל
טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו.
וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם: להאמין דלית אתר פנוי מיני' ובאור פני מלך חיים וע"כ עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום.
וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו
בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש
לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה והרי זה ככופר ח"ו, וע"כ הרחיקו
מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתי, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג בשביל אהבתו א"ע... כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו..."
מכל מקום לענ"ד פשוט הדבר שהאדמו"ר הזקן איננו מתכוון שנפרש את
דבריו לפי פשט הדברים, כלומר שמי שמתלונן על יסוריו הוא מהערב רב,
שאז אפשר לומר ביחס לדברי האדמו"ר הזקן את מה שאמר אביי לרבא
[ברכות סא ע"ב ומובא בתחילת ספר התניא]: 'לא שביק מר חיי לכל בריה',
שכן הדרגה שמתאר בעל התניא היא דרגה של צדיקים עליונים, אלא נראה
לענ"ד, שהכוונה היא, שכאשר אדם מתלונן שיש לו יסורים [ואין הכונה
למושג 'דאגה בלב איש ישיחנה', שבודאי צריך לשחרר את הכאב, אלא שלא
בדרך של תלונה, שהיא תמיד בשורשה כנגד הקב"ה, כי הוא המשגיח לתת
לאדם כדרכיו וכפרי מעלליו, ובני אדם ו'כוחות הטבע' ומאורעות וכדו' הם
רק שליחים שלו בין לחסד ובין לדין], מכל מקום מי שמתלונן על יסוריו,התלונה כנגד ריבונו של עולם באה מניצוץ של טומאה שנדבק באדם
שהזוהר ובמקרה זה האדמו"ר הזקן מכנים אותו בשם המושאל ערב-רב.
זאת מכיוון שהערב-רב באים משורש הטומאה, שהמהות שלו הוא הרצון
לקבל לעצמו בלבד (והמהות של הקדושה הוא הרצון לקבל על מנת להשפיע
- ראה באריכות דברי האדמו"ר יהודה לייב אשלג זיע"א בהקדמה לספר
הזוהר). והדרך של אותו יהודי להתנקות מניצוץ זה של טומאה היא להתחזק
באמונה ש"הכל לטובה" וש"אין רע יורד מן השמים" ואז ממילא כבר אין
יותר תלונות והשמחה זורמת באין מפריע.
וכן כתב האדמו"ר מגור בעל ה'שפת אמת' זיע"א ואלו דבריו (פרשת שמות,
התרל"ה):
"ומי שהוא כן אין לו שום מיצר שיודע שכל ההסתר הוא רק מבחוץ אבל
הפנימיות מהשי"ת והכל לטוב",
וכן כתב עוד (פסח, התרנ"ה- התרנ"ו): "ובאמת מי שיש לו אמונה שלימה הוא מלא שמחה תמיד בהיותו יודע כי הכל מאתו ית"ש בלבד, וזה ויאמינו אז
ישיר",
ובמקום אחר כתב (פרשת אחרי מות - התרנ"ד):
"ואם אדם זוכה לאמונה ובטחון כראוי אז ליבו בטוח כי כל ההנהגה שלו
מהקב"ה, והכל הוא כפי הטוב ונצרך לו על הצד היותר טוב לו מכל הטובותבעולם",
עד כאן קטע מתוך ההסכמה של הרב דניאל סטאבסקי לספר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים
- לעומת גישה זו שהיא הגישה המרכזית לאור המסורת
הנתונה לנו מחז"ל על פי רוב גדולי ישראל, ישנה גם גישה אחרת אותה פגשתי בעיקר בכתבי חב"ד ובכתבי חלק מממשיכי דרכו של הראי"ה קוק (לפי הבנה מסויימת של כתביו) ואזכיר גם אותה כחלק מבירור נושא חשוב ומורכב זה.
הרב יצחק גינזבורג שליט"א מביא גישה זו במאמר שפורסם בט"ו באב שנת
התשס"ו. הרב טוען (כנראה בהתאם לגישתו של הרבי מלובאוויטש) שישנו פירוש לפסוק "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיהו מט יז), שלפיו הכוונה איננה כפי הפירוש המקובל, שהמהרסים והמחריבים יצאו החוצה מעם ישראל, אלא שהם יצטרכו להכנע אבל בסופו של דבר הם יזכו לתיקון יחד עם כלל ישראל. הפסוק השלם הוא: "מהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך". כלומר אחרי שעם ישראל יחזור בתשובה והמהרסים והמחריבים יצאו, כלומר יכנעו ויתבדלו מעם ישראל בבחינת הכנעה והבדלה, אז תבוא ההמתקה בבחינת "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך", כולם זה כולל את המהרסים והמחריבים, עד שאנשים אלו שהיו בבחינת פושעים לחלוטין, שבים בתשובה שלמה. המחלוקת קשורה
להבנת הפסוק: "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל ב' יד, יד), וכן כיצד מתבררים ניצוצות הקדושה וננסה להתבונן בנושא זה בפרק כב'. מכל
מקום גם לפי הרב גינזבורג שליט"א, עלינו ליצור קודם כל הכנעה והבדלה ולא
לאפשר ל"מהרסים" ול"מחריבים" לבצע את זממם (עד כמה שהדבר בידנו), ובכל זאת ההבדל בין הגישות גדול, שכן הגישה הראשונה רואה בערב-רב, הרשעים הגמורים, נטע זר שצריך להפריד אותו מעם ישראל, ואילו הרב גינזבורג שליט"א
(כנראה בהתאם לשיטתו של הרבי) רואה בהם 'איבר חולה' שצריך לשמור שלא יפגע באיברים האחרים אבל בסופו של דבר ניתן וצריך לרפא גם אותו. הרוב הגדול של המקורות מצביע על כך שהערב-רב הרשעים הגמורים יפרדו מעם ישראל,
מצפה לתגובתיכם
גם מתנגדי הבירור לא יוכלו לו, כי המציאות תזעק והמעשים הם שיקבעו
בעולם המעשים לעיני כל, ולא נוכל עוד להתעלם, כי מאת ה' היא:...
כי שעת בירור היא מאת ה' אדון כל, והוא נותן להם רשות להתאכזר ר"ל על
מנת לחשוף כל נפש ונפש אי זו לה' אלוקינו ואי זו לנבוכדנצר וחבריו {ספרא
קדושים ט}, מי לה' אלי ומי לבעל {שמות לב כו, מלכים א יח מ}, זה לכאן
וזה לכאן, וטהר כרם ישראל מקוצים זרים ע"י ה' אדון הנשמות ותורתו:...
הוא דבר השולחן ערוך הקדוש באבן העזר (סימן ב סעיף ב) המעתיק את
לשון הטור {אה"ע סי"ב סעי'ב} מיסודו של רבנו הרמב"ם בהלכות איסורי
ביאה (פרק יט הלכה יז):
"...אם ראית ב' משפחות שמתגרות זו בזו תמיד {או ב' בני אדם שמתגרים
זה בזה}, או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד, או ראית איש
שהוא מרבה מריבה על הכל ועז פנים ביותר – חוששין להם, וראוי להתרחק
מהם, שאלו סימני פסלות וגו'. וכן מי שיש בו עזות פנים, ואכזריות, ושונא
את הבריות, ואינו גומל להם חסד – חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא",
והלכה היא, ומפורשת היא, המורה לנו לא רק ממי להתרחק, ועם מי אסור
להתחתן, ולא רק מי הוא פסול לבוא בקרב ישראל בכל מקום – אלא גם מה הם סימני גויות שבו (עפ"י הלכה פסוקה), ונקרא עפ"י זה בשו"ע היום בשם
גבעוני, אשר הוא כינוי לעם נכרי אכזרי שנכנס במרמה בקרב ישראל בימי
יהושע בן נון עד בירורו וסילוקו מקרב עם קודש בזמן דוד המלך רגל רביעי
למרכבה ע"ה זיע"א:
ולשון הגר"א הק' זיע"א בביאורי הגר"א שם {שו"ע אבה"ע סי"ב סעי"ב}:
"ושונא את הבריות – פ"ד די"ט הני מערב רב כו' כל המרחם כו'". ומכאן ברור הוא דעת הגר"א מי הם הגבעונים ומה כוונת השו"ע בלשונו "שמא גבעוני הוא", וביאורו: "הני מערב רב":... והנה פועלים אנו למען הבירור ולא בשביל הטשטוש, רוצים וחפצים בבירור
ושונאים את הטשטוש המהרס. כי מי שנגד הבירור מסייע לשלטון אנשי
התוהו הבלבול והטשטוש. וכפי שיש הפרש בין עולם התוהו לבין עולם
התיקון – כך יש הפרש בין זרע הנחש לבין זרע האדם, בין זרע קין לזרע הבל
ושת, בין זרע עשו וישמעאל ועמלק וע"ר לזרע יעקב, בין קליפה לפרי, בין
נפשות הערב רב לבין נשמות ישראל:...
והיא כוונתו של הנביא {ישעיה מט יז}: "מהרסייך ומחריביך ממך יצאו".
והכוונה: שאותם המהרסים והמחריבים, ערב רב וערב זעיר, אשר "ממך",
מתוך ישראל פנימה – "יצאו" החוצה ויפלטו מישראל. וכלשון הרד"ק שם:
"מהרסייך ומחריבייך - והם הפושעים יצאו ממך שיכלו, שלא יהיה בך עודרשע ופושע, כי הם היו סיבת סיבת ההריסה והחורבן", ע"כ:...
על כך כבר לימדנו בהוראה ברורה יעקב אבינו ע"ה בתפילה מפורשת
לאלוקיו {בראשית לב יב}: "בראשית פרק לב ''הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:''והקדים בחינת "אחי" לבחינת "עשו" ביראתו ובתפילתו, להורות כי
אותו "אחי", הוא הנכרי ונפש הגוי הפנימי שנתערב במשפחת ישראל –
מסוכן הוא יותר מאותו "עשו" האויב החיצוני. כי כאשר מופיע כ"אח"
קרוב מבפנים מקרב אחיך בעם, הוא קשה ומסוכן ללא שיעור מאשר גילויוכ"עשו" ואויב חיצוני וזר מאומות העולם. ואדרבא, "אח" זה מתנכר ואויב
ושונא יותר מכל "עשו" וגוי החיצוני, וע"כ יש להתיירא ולהיזהר מפניו
יותר, כיעקב אע"ה שמקדים את בחינת אחיו לבחינת עשו בתפילתו...
"ויביאּו אֹתֹו אל משה"– יש להביא כל מקרה כזה בפני זקני ישראל
ראשי פוסקי הדור ומנהיגיו כמשה ובית דינו לדון בו, ולא לדון יחידי כל
איש לעצמו [ובימינו נראה שעדיין לא הגענו למצב שבו ראשי ופוסקי
הדור בבחינת "משה ובית דינו", יקחו על עצמם לדון ולפסוק בנושא קשה
זה, וכנראה שמלך המשיח הוא יהיה זה שיעשה את הבירור הסופי.
ובכל זאת חשוב מאד שנלמד את הנושא ונזהר מערמומיותם ואכזריותם
של מי שמתגלים אצלם איפיונים של הע"ר, כפי המובא בהסכמה וכפי
שיתברר עוד בהמשך הספר, כדי שלא נשתף עמם פעולה וכדי שנברר את
דעת התורה בנושא חשוב זה, והבירור במחשבה מכין את הקרקע לבירור
במציאות -
ומאחר שעם ישראל טוב ורק הראש היום רע וחולה, יש להבהיר כי רוב
העם בציון – הם לא ערב רב, [.........] [ואילו לגבי הערב רב] הנה סדר
כמויותיהם כפי חז"ל הנ"ל אשר מסדרים ג' דרגות בנפשות הע"ר:
א. "ערב רב" – הם [חלק מ]המנהיגים שבדור, "ּכשלשת אלפי איש" {שמות לב} אשר שורשם רע, נפשות מעולם התוהו והשבירה... ומתגלגלים בתוך ישראל מאז הכניסם וגיירם משה רבנו ע"ה לישראל ביציאת מצרים וביתר שאת בדורות האחרונים, ומתנשאים לשלוט עליהם וגונבים שם ישראל בין האומות {כבוד הרב כתב שרוב ה"מנהיגים" הם מהערב-רב, אך מכיוון שיש שינויים במשך הזמן בין חברי ההנהגה [אם כי אין שינוי בכיוון הכללי המוטעה והמסוכן אליו מובילה ההנהגה מכיוון שמי ששולט באמת במדינה הן האליטות - ראה בספר את המשל של משה פייגלין - עמ' 551-351], מכל מקום מכיוון שאני חושש שהקורא עלול ליחס את המושג ע"ר גם ליהודים משורש טוב, לכן כתבתי 'חלק מהמנהיגים', ובודאי גם לנפשות הערב-רב תהיה המתקה, אלא שהיא תבוא אחרי הכנעתם והבדלתם והיא לא תעשה ע"י תשובה
ב. "ערב זעיר" – הם הפקידים של הערב רב, והם כשלוש מאות אלף מן העם
(במקום אחר כתבתי את שאמר לי כבוד הרב שמדובר על הערכה של עשרותעד מאות אלפים) שורשם מעורב טוב ורע ויכולים לעשות תשובה מאהבה
ויסורים כי ניצוץ אחד טוב שלהם ניתן לתקן ע"י צדיקים האמתיים:
ג. "אחינו שהחמיצו" – הם העם הפשוט שנגרר ונדבק ונשלט ע"י ערב
רב באמצעות דיכוי הפקידות של ערב זעיר, והם כשמונים אחוז מהדור,
ויכולים לתקן כל נר"ן שלהם ע"י שיתנתקו מהנהגת ע"ר וע"ז וידבקו
בחכמי התורה האמתיים בצדיקי אמת ויעשו תשובה
(ישנה הבחנה נוספת [אפשר לומר הבחנה רביעית] והיא כאשר הזוהר
והצדיקים משתמשים במושג ערב רב במובן המושאל, כלומר כל רצון,
מחשבה, דיבור או מעשה שאינם נקיים לשם שמים ויש בהם פניה ונגיעה
אישית ולא רק לכבודו של הקב"ה יש בכך בחינה מהמהות של ה'ערב-רב'
וכן כותב האדמו"ר הזקן 'בעל התניא קדישא' (אגרת הקודש, פרק יא')
ואלו דבריו:
"וביאור הענין הוא רק אמונה אמיתית ביוצר בראשית דהיינו שהבריאה יש
מאין הנק' ראשית חכמה והיא חכמתו שאינה מושגת לשום נברא, הבריאה
הזאת היא בכל עת ורגע שמתהווים כל הברואים יש מאין מחכמתו ית'
המחיה את הכל, וכשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו
מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו או שום יסורים
מבני חיי ומזוני או שארי יסורין בעולם, הרי האין שהיא חכמתו יתברך הוא
מקור החיים והטוב והעונג והוא העדן שלמעלה מעוה"ב, רק מפני שאינו
מושג לכן נדמה לו רע או יסורים, אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והכל
טוב, רק שאינו מושג לגודלו ורב טובו.
וזהו עיקר האמונה שבשבילה נברא האדם: להאמין דלית אתר פנוי מיני' ובאור פני מלך חיים וע"כ עוז וחדוה במקומו הואיל והוא רק טוב כל היום.
וע"כ ראשית הכל שישמח האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמונתו
בה' המחיה ומטיב עמו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן מראה בעצמו שיש
לו מעט רע ויסורין וחסר לו איזה טובה והרי זה ככופר ח"ו, וע"כ הרחיקו
מדת העצבות במאד חכמי האמת. אבל המאמין לא יחוש משום יסורין בעולם ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתי, ומי שאין שוין לו מראה בעצמו שהוא מערב רב דלגרמייהו עבדין ואוהב את עצמו לצאת מתחת יד ה' ולחיות בחיי עו"ג בשביל אהבתו א"ע... כי עיקר בריאת האדם בעוה"ז הוא בשביל לנסותו בנסיונות אלו ולדעת את אשר בלבבו..."
מכל מקום לענ"ד פשוט הדבר שהאדמו"ר הזקן איננו מתכוון שנפרש את
דבריו לפי פשט הדברים, כלומר שמי שמתלונן על יסוריו הוא מהערב רב,
שאז אפשר לומר ביחס לדברי האדמו"ר הזקן את מה שאמר אביי לרבא
[ברכות סא ע"ב ומובא בתחילת ספר התניא]: 'לא שביק מר חיי לכל בריה',
שכן הדרגה שמתאר בעל התניא היא דרגה של צדיקים עליונים, אלא נראה
לענ"ד, שהכוונה היא, שכאשר אדם מתלונן שיש לו יסורים [ואין הכונה
למושג 'דאגה בלב איש ישיחנה', שבודאי צריך לשחרר את הכאב, אלא שלא
בדרך של תלונה, שהיא תמיד בשורשה כנגד הקב"ה, כי הוא המשגיח לתת
לאדם כדרכיו וכפרי מעלליו, ובני אדם ו'כוחות הטבע' ומאורעות וכדו' הם
רק שליחים שלו בין לחסד ובין לדין], מכל מקום מי שמתלונן על יסוריו,התלונה כנגד ריבונו של עולם באה מניצוץ של טומאה שנדבק באדם
שהזוהר ובמקרה זה האדמו"ר הזקן מכנים אותו בשם המושאל ערב-רב.
זאת מכיוון שהערב-רב באים משורש הטומאה, שהמהות שלו הוא הרצון
לקבל לעצמו בלבד (והמהות של הקדושה הוא הרצון לקבל על מנת להשפיע
- ראה באריכות דברי האדמו"ר יהודה לייב אשלג זיע"א בהקדמה לספר
הזוהר). והדרך של אותו יהודי להתנקות מניצוץ זה של טומאה היא להתחזק
באמונה ש"הכל לטובה" וש"אין רע יורד מן השמים" ואז ממילא כבר אין
יותר תלונות והשמחה זורמת באין מפריע.
וכן כתב האדמו"ר מגור בעל ה'שפת אמת' זיע"א ואלו דבריו (פרשת שמות,
התרל"ה):
"ומי שהוא כן אין לו שום מיצר שיודע שכל ההסתר הוא רק מבחוץ אבל
הפנימיות מהשי"ת והכל לטוב",
וכן כתב עוד (פסח, התרנ"ה- התרנ"ו): "ובאמת מי שיש לו אמונה שלימה הוא מלא שמחה תמיד בהיותו יודע כי הכל מאתו ית"ש בלבד, וזה ויאמינו אז
ישיר",
ובמקום אחר כתב (פרשת אחרי מות - התרנ"ד):
"ואם אדם זוכה לאמונה ובטחון כראוי אז ליבו בטוח כי כל ההנהגה שלו
מהקב"ה, והכל הוא כפי הטוב ונצרך לו על הצד היותר טוב לו מכל הטובותבעולם",
עד כאן קטע מתוך ההסכמה של הרב דניאל סטאבסקי לספר יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים
- לעומת גישה זו שהיא הגישה המרכזית לאור המסורת
הנתונה לנו מחז"ל על פי רוב גדולי ישראל, ישנה גם גישה אחרת אותה פגשתי בעיקר בכתבי חב"ד ובכתבי חלק מממשיכי דרכו של הראי"ה קוק (לפי הבנה מסויימת של כתביו) ואזכיר גם אותה כחלק מבירור נושא חשוב ומורכב זה.
הרב יצחק גינזבורג שליט"א מביא גישה זו במאמר שפורסם בט"ו באב שנת
התשס"ו. הרב טוען (כנראה בהתאם לגישתו של הרבי מלובאוויטש) שישנו פירוש לפסוק "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" (ישעיהו מט יז), שלפיו הכוונה איננה כפי הפירוש המקובל, שהמהרסים והמחריבים יצאו החוצה מעם ישראל, אלא שהם יצטרכו להכנע אבל בסופו של דבר הם יזכו לתיקון יחד עם כלל ישראל. הפסוק השלם הוא: "מהרו בניך, מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך". כלומר אחרי שעם ישראל יחזור בתשובה והמהרסים והמחריבים יצאו, כלומר יכנעו ויתבדלו מעם ישראל בבחינת הכנעה והבדלה, אז תבוא ההמתקה בבחינת "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך", כולם זה כולל את המהרסים והמחריבים, עד שאנשים אלו שהיו בבחינת פושעים לחלוטין, שבים בתשובה שלמה. המחלוקת קשורה
להבנת הפסוק: "וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל ב' יד, יד), וכן כיצד מתבררים ניצוצות הקדושה וננסה להתבונן בנושא זה בפרק כב'. מכל
מקום גם לפי הרב גינזבורג שליט"א, עלינו ליצור קודם כל הכנעה והבדלה ולא
לאפשר ל"מהרסים" ול"מחריבים" לבצע את זממם (עד כמה שהדבר בידנו), ובכל זאת ההבדל בין הגישות גדול, שכן הגישה הראשונה רואה בערב-רב, הרשעים הגמורים, נטע זר שצריך להפריד אותו מעם ישראל, ואילו הרב גינזבורג שליט"א
(כנראה בהתאם לשיטתו של הרבי) רואה בהם 'איבר חולה' שצריך לשמור שלא יפגע באיברים האחרים אבל בסופו של דבר ניתן וצריך לרפא גם אותו. הרוב הגדול של המקורות מצביע על כך שהערב-רב הרשעים הגמורים יפרדו מעם ישראל,
מצפה לתגובתיכם
יום ראשון, 16 במאי 2010
מפת הגאולה על פי הזוהר
מפת הגאולה על פי הזוהר
רבים שואלים כיצד תהיה הגאולה באחרית הימים , אנו רואים שכמעט כולם מדברים על מלחמות ועל צרות מהיכן המקורות לדברים הללו ומי אמר יכול להיות שהגאולה תהיה ברחמים ועל ידי ניסים וכל הצרות יהיו רק על הגויים ולא עלינו.
אז באמת חשוב לדעת שבאמת ישנם הרבה דיעות בנושא ולא אוכל להביא את כל המקורות לכן הבאתי לפניכם את דעת הזוהר הקדוש ואת פירושו של הרמ''ק בנושא ובלי נדר בסיעתא דשמייא אשתדל בפוסטים הבאים להביא עוד מקורות
זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות דף ז עמוד ב
רבי שמעון זקף ידוי ובכה ואמר ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא בגין דכד ייתי קודשא בריך הוא לפקדא לאיילתא יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה בכל אינון דמשתכחי עמה בכל עובדוי דכל חד וחד ולא ישתכח זכאי, דכתיב (ישעיה ס"ג) ואביט ואין עוזר, וכמה עקתין על עקתין לישראל, זכאה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא, ועל ההוא זמנא כתיב (זכריה י"ג) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו', לבתר דאינון עקתין מתערי על ישראל וכל עמין ומלכיהון יתייעטון כחדא עלייהו ומתערי כמה גזירין בישין כלהו סלקי בעיטא חדא עלייהו וייתון עקתא על עקתא בתרייתא משכחן קמייתא, כדין יתחזי חד עמודא דאשא קאים מעילא לתתא ארבעין יומין וכל עמין דעלמא חמאן ליה, בההוא זמנא יתער מלכא משיחא לנפקא מגו גנתא דעדן מההוא אתר (בלק ק"צ ע"ב) דאתקרי ק"ן צפו"ר ויתער בארעא (ויקרא רי"ב ב') דגליל וההוא יומא דיפוק לתמן יתרגז כל עלמא וכל בני עלמא מתחבאין גו מערתי וטנרי דלא יחשבון לאשתזבא, ועל ההוא זמנא כתיב (ישעיה ב') ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ
בתרגום לעברית
רבי שמעון זקף את ידיו ובכה, ואמר, אוי למי שיהיה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיהיה באותו הזמן הוא, משום שכאשר יבא הקב"ה לפקוד את האיילה שהיא השכינה. יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, ויסתכל במעשים של כל אחד ואחד... וכמה צרות על צרות יהיו לישראל, אשרי מי שימצא באותו הזמן, משום שאותו שיתקיים בזמן ההוא באמונה, יזכה לאור ההוא של שמחת המלך. ועל הזמן ההוא כתוב, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו' אחר שהצרות האלו מתעוררות על ישראל. וכל העמים ומלכיהם יתיעצו יחד עליהם ומעוררים כמה גזירות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם ותבאנה צרות על צרות, והאחרונה משכחת את הראשונה... ואחר יתגלה המשיח, ויקבצו עליו עמים רבים, ויעשה מלחמות בכל העולם ומלך המשיח יהיה נודע בכל העולם וכל מלכי העולם יתעוררו להתחבר יחד לעשות עמו מלחמה וכמה מפריצי ישראל יתהפכו לחזור אל הגויים ויבואו עמהם לעשות מלחמה על מלך המשיח
דברי הרמ''ק רבי משה קורדוברו זצוק''ל בפירושו לזוהר הנ''ל כותב כך
הנה תחלית הגאולה תהיה בצרות גדולות לישראל מפני שהיא צירוף בשתי דרכים , האחת לצרף כללות האומה מהרשעים שלא יוכלו לסבול הצרות ,אותם שנשמתם מהקליפות , כדמסיק לקמן שרבים מישראל ישתבדו ויצאו מן הכלל ויהפכו אויבים למשיח,
הב' לצרף את הנשארים כדי שיזכו לגאולה , כי על ידי סבל הצרות יתכפר עוונם , וזהו פתח כניסה אל הגאולה כדי שיגבה בעל החוב את חובו , יטול סמא''ל ולילי''ת את שלו והיינו יטול בניו שהם הרשעים שנשמתם היא מן החוץ שנדבקו בישראל... והנה יהיו כאן מצטרפין ישראל שני צירופים הנזכרים לעיל, הא' מצער המלחמות, הב' מהפריצים כדפי', מפני שסמא''ל גובה את שלו משני הצדדים כדפי' מפני שסמא''ל גובה את שלו משני הצדדים כדפי', ולכך אלו שהם מצד לילי''ת עם שהם מצד הגוף מישראל, יקומו נגד הקדושה להתגבר בחלקם .. ומצד הדין ההוא יצטרפו ישראל וימות אותם שהם קדושים ומיתתם כפרתם , ודכו לאחר התחיה, ואינם כאותם שנזרקו לחוץ'' עד כאן דבריו
חשוב לשים לב לביטויים ''אותם שנשמתם מהקליפות'' הרשעים שנשמתם מן החוץ שנדבקו בישראל'' ו''אלו שהם מצד לילי''ת עם שהם מצד הגוף מישראל''
אשמח לשמוע את דעתכם בעניין
רבים שואלים כיצד תהיה הגאולה באחרית הימים , אנו רואים שכמעט כולם מדברים על מלחמות ועל צרות מהיכן המקורות לדברים הללו ומי אמר יכול להיות שהגאולה תהיה ברחמים ועל ידי ניסים וכל הצרות יהיו רק על הגויים ולא עלינו.
אז באמת חשוב לדעת שבאמת ישנם הרבה דיעות בנושא ולא אוכל להביא את כל המקורות לכן הבאתי לפניכם את דעת הזוהר הקדוש ואת פירושו של הרמ''ק בנושא ובלי נדר בסיעתא דשמייא אשתדל בפוסטים הבאים להביא עוד מקורות
זוהר כרך ב (שמות) פרשת שמות דף ז עמוד ב
רבי שמעון זקף ידוי ובכה ואמר ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא וזכאה חולקיה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא, ווי מאן דיזדמן בההוא זמנא בגין דכד ייתי קודשא בריך הוא לפקדא לאיילתא יסתכל מאן אינון דקיימין בהדה בכל אינון דמשתכחי עמה בכל עובדוי דכל חד וחד ולא ישתכח זכאי, דכתיב (ישעיה ס"ג) ואביט ואין עוזר, וכמה עקתין על עקתין לישראל, זכאה מאן דיזדמן וישתכח בההוא זמנא בגין דההוא דיתקיים בההוא זמנא במהימנותא יזכה לההוא נהירו דחדוה דמלכא, ועל ההוא זמנא כתיב (זכריה י"ג) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו', לבתר דאינון עקתין מתערי על ישראל וכל עמין ומלכיהון יתייעטון כחדא עלייהו ומתערי כמה גזירין בישין כלהו סלקי בעיטא חדא עלייהו וייתון עקתא על עקתא בתרייתא משכחן קמייתא, כדין יתחזי חד עמודא דאשא קאים מעילא לתתא ארבעין יומין וכל עמין דעלמא חמאן ליה, בההוא זמנא יתער מלכא משיחא לנפקא מגו גנתא דעדן מההוא אתר (בלק ק"צ ע"ב) דאתקרי ק"ן צפו"ר ויתער בארעא (ויקרא רי"ב ב') דגליל וההוא יומא דיפוק לתמן יתרגז כל עלמא וכל בני עלמא מתחבאין גו מערתי וטנרי דלא יחשבון לאשתזבא, ועל ההוא זמנא כתיב (ישעיה ב') ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ
בתרגום לעברית
רבי שמעון זקף את ידיו ובכה, ואמר, אוי למי שיהיה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיהיה באותו הזמן הוא, משום שכאשר יבא הקב"ה לפקוד את האיילה שהיא השכינה. יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, ויסתכל במעשים של כל אחד ואחד... וכמה צרות על צרות יהיו לישראל, אשרי מי שימצא באותו הזמן, משום שאותו שיתקיים בזמן ההוא באמונה, יזכה לאור ההוא של שמחת המלך. ועל הזמן ההוא כתוב, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב וגו' אחר שהצרות האלו מתעוררות על ישראל. וכל העמים ומלכיהם יתיעצו יחד עליהם ומעוררים כמה גזירות רעות, וכולם בעצה אחת באים עליהם ותבאנה צרות על צרות, והאחרונה משכחת את הראשונה... ואחר יתגלה המשיח, ויקבצו עליו עמים רבים, ויעשה מלחמות בכל העולם ומלך המשיח יהיה נודע בכל העולם וכל מלכי העולם יתעוררו להתחבר יחד לעשות עמו מלחמה וכמה מפריצי ישראל יתהפכו לחזור אל הגויים ויבואו עמהם לעשות מלחמה על מלך המשיח
דברי הרמ''ק רבי משה קורדוברו זצוק''ל בפירושו לזוהר הנ''ל כותב כך
הנה תחלית הגאולה תהיה בצרות גדולות לישראל מפני שהיא צירוף בשתי דרכים , האחת לצרף כללות האומה מהרשעים שלא יוכלו לסבול הצרות ,אותם שנשמתם מהקליפות , כדמסיק לקמן שרבים מישראל ישתבדו ויצאו מן הכלל ויהפכו אויבים למשיח,
הב' לצרף את הנשארים כדי שיזכו לגאולה , כי על ידי סבל הצרות יתכפר עוונם , וזהו פתח כניסה אל הגאולה כדי שיגבה בעל החוב את חובו , יטול סמא''ל ולילי''ת את שלו והיינו יטול בניו שהם הרשעים שנשמתם היא מן החוץ שנדבקו בישראל... והנה יהיו כאן מצטרפין ישראל שני צירופים הנזכרים לעיל, הא' מצער המלחמות, הב' מהפריצים כדפי', מפני שסמא''ל גובה את שלו משני הצדדים כדפי' מפני שסמא''ל גובה את שלו משני הצדדים כדפי', ולכך אלו שהם מצד לילי''ת עם שהם מצד הגוף מישראל, יקומו נגד הקדושה להתגבר בחלקם .. ומצד הדין ההוא יצטרפו ישראל וימות אותם שהם קדושים ומיתתם כפרתם , ודכו לאחר התחיה, ואינם כאותם שנזרקו לחוץ'' עד כאן דבריו
חשוב לשים לב לביטויים ''אותם שנשמתם מהקליפות'' הרשעים שנשמתם מן החוץ שנדבקו בישראל'' ו''אלו שהם מצד לילי''ת עם שהם מצד הגוף מישראל''
אשמח לשמוע את דעתכם בעניין
הירשם ל-
רשומות (Atom)